Search
  • ארז מזרחי

דלתות מסתובבות לזוגיות - ערך עצמי

דלתות מסתובבות לזוגיות

~~~~~~~~~~~~~~~

"זה ממש קשה, אולי בלתי אפשרי למצוא גבר מתאים" קבעה יעל.


היא גרושה כבר 8 שנים,

ולמעט כמה מערכות זניחות

ולא משמעותיות אחרי הגירושים – כלום.


זה לא שהיא לא רוצה.

בעצם, אולי היא לא רוצה באמת? איך יודעים?


היא עובדת בעבודה שאין בה כמעט גברים,

ואלו שסביבה נשואים או מבוגרים.

לחברות שלה אין אף גבר להכיר לה שמתאים לה.

עברו עליה שנים עמוסות בהיכרויות.

היא לא הפסיקה לפעול. וואו, כמה גברים היא הכירה.

כמה דייטים. זה היה כל כך מעייף וחסר תוחלת.


בשנה האחרונה היא מחפשת בעיקר באתרים.

שתי חברות שלה הכירו גברים מקסימים באתרים, ושכנעו אותה לנסות.

היא לא באמת רצתה, אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות.

אז אולי יש שם גם אחד מקסים עבורה?

היא הרי לא צריכה יותר, רק אחד.


השהיה באפליקציה הייתה קשה מאד, וגם ממכרת, ולא לטובה.

היא מצאה עצמה מזיזה 99% מהם שמאלה תוך שהיא מסננת "לכו לנשים אחרות" מתוך תסכול.


אולי 1 מ-100 התאים לדרישות המראה שלה, ואם הוא גם כתב משהו על עצמו, היא הזיזה אותו ימינה.

אף אחד מאלו לא יצר קשר. היא הרגישה את המרירות מטפסת מהבטן.

היא כבר שמעה את המשפט "מי שאני רוצה לא רוצה אותי, ומי שרוצה אותי, אני לא רוצה אותו".


זה קטע, שבכל פעם, עשירית שניה לפני שאנחנו מזיזים אדם שמאלה וצצה תמונתו של הבא בתור, נוצרת ציפיה.

אולי עכשיו תבוא תמונה של הגבר שאני ממש רוצה? ומיד, מגיעה עוד אכזבה.

על כל 100 אנשים שהיא מעבירה באפליקציה, 99 אכזבות מיידיות, ועוד אכזבה אחת בהמשך מהדממה מצידו.

יש שם צעירים (אלוהים, מה יש להם לחפש עם מישהי בגילי),

יש שם זקנים (היית מת, אתה בגיל של אבא שלי כמעט),

יש שם אנשים שמזניחים את עצמם (מה רע בספורט, מה?),

יש אנשים שסתם לא נראים כמו שהיא רוצה.

אני לא אצליח להימשך למישהו כזה אמרה לעצמה, אז מה הטעם לדבר איתו?


תמר, חברתה הטובה, אמרה לה שלדעתה היא לא באמת רוצה זוגיות.

"לא חבל על האנרגיה, הזמן והכוחות שאת משקיעה באתרים ובחיפוש זוגיות? את הרי לא רוצה, כולם לא טובים לך. האמת, את אפילו לא מכירה אותם."


המשפט הזה גרם ליעל לעצור לרגע. לחשוב.

לא בא לה להזדקן לבד.

לא בא לה להיות לבד בסופי שבוע.

עוד מעט הילדים יצאו מהבית והיא תהיה לגמרי לבד.

כלומר, תמיד יהיו חברות, אבל זה לא אותו הדבר.


היא רוצה מישהו לחלוק איתו את מה שעבר עליה היום, ובכל יום.

מישהו שאפשר לחלוק בנטל איתו, לצאת לבלות, לטייל בעולם, ליצור חוויות משותפות.

מישהו שיהיה איתה כשהילדים שלה יתחתנו, כשיהיו לה נכדים.

מישהו לחבק בחורף, בקיץ, וגם בשאר השנה.

מישהו שאפשר כבר לשים עליו ראש ולהירגע מהחיפוש הזה.


ואז, ברגע של יאוש, היא קיבלה החלטה.

היא תבחר מישהו מה-99%, ותצא איתו בכוח. גם אם לא בא לה.

היו קולות בראשה שהתנגדו, אבל קול הבדידות גבר.

היא בחרה מישהו וכתבה לו בצ'ט שתשמח לדבר איתו.

הוא היה בחו"ל בדיוק, נסיעת עבודה שהתארכה, אבל הצ'ט זרם.

יומיים של התכתבות, והוא כבר ממש רצה לשמוע את קולה, והאמת, גם היא.


הוא התקשר בערב אחרי יום ארוך, ובלי לשים לב הם דיברו שעתיים.

השיחה קלחה והיא הרגישה את כל מנגנוני ההגנה שלה נרגעים.

הוא ממש חמוד אמרה לעצמה. איזה מזל שהסכמתי לפנות אליו.

במשך כל שהותו בחו"ל הם התכתבו ודיברו.

היא כבר שכחה מה זה להתרגש מגבר, מתקשורת, מעצמה.

אחרי שבוע וחצי, כשחזר לארץ, קבעו להיפגש.


הם קבעו בבית קפה שכונתי ליד הבית שלה.

בשניה שהיא ראתה אותו נבהלה. כל הקולות בראש התחילו לצעוק.

למה לא ראית את התמונות העדכניות שלו לעומק.

למה לא בדקת איך הוא נראה.

למה הלכת עם הלב והבטן אחרי הקול שלו, אחרי ההתלהבות הילדותית שלך.


עכשיו מה עושים?

"אני לא רוצה להתפשר!" אמרה לעצמה אחת האונות.

"אבל הוא ממש חמוד ויש לנו חיבור טוב!" האונה השניה אמרה בצעקה.

"איך אני אצליח להימשך אליו???" ענתה לה האונה הרואה.

"תיזכרי איך את מרגישה כשאת מדברת איתו, וגם אחרי השיחות שלכם" ענתה האונה המרגישה.


אני לא רוצה להתפשר!

הם אמרה לו שהיא מצטערת והיא כנראה לא מוכנה לקשר זוגי עדיין.

היא ראתה את האכזבה על פניו, גם היא הרגישה ככה.

אבל אי אפשר להתווכח עם משיכה.

הם נפרדו.


דלת מסתובבת

~~~~~~~~~

לפני שיצאה לפגישה היא הזכירה לעצמה את מה שלמדה.

שהיא בוחרת לפי הערכים המובילים שלה,

שהם: אופטימיות, נתינה, התפתחות, שאפתנות ותקשורת אינטימית.

היא שמה לב שהוא לא נראה כמו שציפתה,

אבל במקום אכזבה הייתה נחישות.

נחישות לראות מי הוא לעומק, ולדמיין איך יהיה להם ביחד.


היא רוצה שותף לחיים,

מישהו שאפשר לאהוב ושיאהב אותה חזרה,

מישהו שידע לתת וגם לקבל,

מישהו שילמד אותה דברים חדשים,

שיצחיק אותה, והיא אותו.


היא הזיזה את המיקוד

מ-"למה הוא לא מתאים לי"

ל-"איך אני בונה איתו זוגיות מוצלחת".


היא מודעת לעובדה שהרצון שלה להיות עם גבר שנראה מדהים, חכם, משכיל, מבוסס בא ממקום של ערך עצמי נמוך.

שעם גבר כזה הערך שלה יעלה

("אם הצלחתי להשיג מישהו כזה, כנראה שאני ממש שווה")

אבל היא יודעת שהערך העצמי שלה לא יכול להיות תלוי באחרים.


היא השקיעה בעצמה, טיפלה בעצמה,

והבינה מה הערך העצום שבה לפני שבאה לקשר הזוגי.


היא יודעת כמה היא מדהימה, כמה ערך יש בה,

ודווקא מהמקום הזה היא לא צריכה שהוא יהיה כזה.


היא רוצה מישהו עם לב פתוח.

מישהו שמוכן להסתכן,

לפחד ביחד, לדבר את מה שעל ליבו.


היא צופה להם עתיד משותף, ורק המחשבה על זה מרגשת אותה.


18 views

על זוגיות, אהבה והתפתחות אישית

בלוג אישי